אני מתגוררת ביישוב שיש בו תודעה חברתית מפותחת. משפחות שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים מוצאים במקום הזה לב פתוח וידיים מסייעות. המועדונית מופעלת ומתוחזקת ע"י צוות מתנדבים הכולל מבוגרים ונוער מהיישוב.

כ"כ הרבה מאמץ, אהבה וחום אנושי זה בהחלט ראוי אבל המבנה היה נוראי (שווה להציץ בתמונות לפני). 12 מטר אורך של המבנה ללא חלוקה לחללים מוגדרים, ריצפת pvc הרוסה, ללא מקומות מנוחה מותאמים לילדים ללא הפרדה בחדר הטיפולים, מנורות פלואורוסנטיות מיושנות ובאופן כללי מקום מאוד לא נעים לשהייה.

שנה של תכנון מוקפד, המתנה לתקציבים, אישורים ובירוקרטיה והתוצאה מדברת בעד עצמה- שלושה חללים המאפשרים פינות יצירה, פינות עבודה ופינות קריאה ומשחק. מחיצות דו כיווניות לניצול מקסימלי וחכם. מוזמנים להנות מהתוצאה.